הקרן לקידום מקצועי הסתדרות המורים הקרן לקידום מקצועי שיעורים בתנך
 
אודות   מונחון   מדריך למשתמש
 
 
 
ממלכתי
 
 
 
ממלכתי-דתי
 
 
 
 
מלכים א
 
 

פרק יא נותן הסבר לפילוג המלוכה של בית דוד. עם מותו של שלמה לא תהייה עוד ממלכה אחת מאוחדת לכל השבטים, אלא שתי ממלכות: ישראל ויהודה (ראו בפרק יב).

הפרק נותן שני הסברים לפילוג מלכות שלמה: הסבר ראשון: חטאיו של שלמה כלפי ה'. שלמה אימץ אלים רבים, שהביאו עימהן נשותיו הנוכריות. בעקבות זאת החליט ה' לקחת ממנו, לקרוע, חלקים גדולים ממלכתו, ולהשאיר בידו רק שבט אחד. הסבר השני: הממלכה התפוררה בעקבות אויבים ומתנגדים שקמו לשלמה מחוץ לישראל ומתוך ישראל. קמו לו שני אויבים מבחוץ: האחד, הדד האדומי מאדום. שמצא מקלט במצרים בעקבות מלחמתו של דוד ויואב שר צבאו באדום. לאדומים היה רצון לנקום בבית דוד על שהרגו להם את כל הזכרים. הוא זכה להיות מקורב למשפחת המלוכה במצרים, וחיכה שם למותו של שלמה כדי לנקום בישראל. האויב החיצוני האחר שקם לדוד היה רזון בן אלידע הארמי, שחיכה גם הוא לשעת כושר להכות בישראל. בתוך הממלכה עצמה קם לשלמה מתנגד משבט אפרים ירבעם בן נבט, שהיה ממונה על כל עובדי הכפייה מישראל שבנו עבור שלמה את כל המבנים הגדולים והמפוארים שלו.

אחיה השילוני הנביא פגש את ירבעם בשדה. הוא קרע את הבגד החדש שירבעם לבש לשנים עשר קרעים, במעשה סמלי, וניבא לו שכף יקרע ה'  את ממלכת שלמה, והוא ירבעם יקבל עשרה חלקים ממנה. כששמע שלמה על הנבואה והמעשה הסמלי, הוא רדף את ירבעם, כמורד במלכות, וירבעם ברח למצרים וקיבל בה מקלט מדיני.

הפרק מסיים במותו של שלמה, ובעלייתו של רחבעם בנו לשלטון.


נושאים למיקוד

א. הגורמים לפילוג המלוכה (חטאי שלמה ואויביו)
ב. האיפיון של כל אחד מהאויבים.
ג. נבואת אחייה השילוני והמעשה הסמלי של קריעת המלוכה.