הקרן לקידום מקצועי הסתדרות המורים הקרן לקידום מקצועי שיעורים בתנך
 
אודות   מונחון   מדריך למשתמש
 
 
 
ממלכתי
 
 
 
ממלכתי-דתי
 
 
 
 
מלכים א
 
 

בפרקים הקודמים הופיע שלמה כאדם חכם שעושה את מעשיו בתבונה, וכמי שמשרת את ה' בכל לבו: "ויאהב שלמה את ה'…" (פרק ג, ג) ואף בונה לו מקדש (פרקים ו-ח). בפרק יא חל מפנה חד, ושלמה מתואר כמי שחטא לה' בנישואין עם נשים נוכריות רבות, איפשר להן להכניס את פולחן אלוהיהם לישראל, ואף נטה אחריו.

על חטאיו ייענש שלמה בפילוג המלוכה. הפילוג יתרחש רק אחרי מותו.

לתמורות הפוליטיות אחרי מות שלמה ישנם שני הסברים:

הסבר תיאולוגי, דתי.

המחבר של הספר מסביר את התהליכים הפוליטיים האלה כאילו הם עונש על חטאי שלמה. הממלכה תתפלג כעונש על ששלמה נטה אחרי אלהים אחרים. השושלת שלו תשלוט על שבט יהודה לבדו, ויתר השבטים יתלכדו כממלכה נפרדת תחת שלטונו של ירבעם בן נבט.

הסבר היסטורי

לשלמה קמו מתנגדים פוליטיים מבית ומחוץ. מחוץ לישראל קמו הדד האדומי ורזון בן אלידע הארמי, ומבית מרד בו ירבעם בן נבט משבט אפרים. האויבים הזרים שועבדו על ידי דוד ורצו לנקום בישראל, הם רק חיכו לשעת כושר, ואילו ירבעם בן נבט ייצג את השבטים שכעסו על שלמה בגלל מפעלי הבנייה שלו ועל המיסים הכבדים שלקח מהם בגללם.

מצרים שהיה לה אינטרס מדיני להחליש את ישראל, כדי לשלוט על נתיבי התחבורה החשובים שחיברו בין מצרים למסופוטמיה נתנה מקלט מדיני לאויביו של שלמה.