הקרן לקידום מקצועי הסתדרות המורים הקרן לקידום מקצועי שיעורים בתנך
 
אודות   מונחון   מדריך למשתמש
 
 
 
ממלכתי
 
 
 
ממלכתי-דתי
 
 
 
 
מלכים א
 
 

לשלמה היו שלושה אויבים שקמו נגדו. שניים מהם מחוץ למדינה: הדד האדומי מאדום, ורזון בן אלידע מארם דמשק. הם מכונים "שטן" במובן של מכשול. והאויב השלישי, ירבעם בן נבט משבט אפרים שקם נגדו בתוך ממלכת ישראל.

האויב הראשון – הדד האדומי (פסוקים יד-כב)

המכשול החוץ מדיני הראשון היה הדד האדומי, בן ארץ אדום, מזרע המלוכה, שהיה לו חשבון דמים עם בית דוד: "וַיָּקֶם יְהוָה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי  מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם" (פסוק יד).  המחבר של ספר מלכים מביא סקירה היסטורית, במבט לאחור, על תולדות חייו של הדד ואת הסיבות לרצונו לנקום בבית דוד. הוא מזכיר את התקופה שדוד נלחם באדום. מלחמה זו מתוארת בשמואל ב ח, יג. במשך ששה חודשים יואב שר הצבא של דוד קבר את חללי ישראל, ובתוך כך הרג את כל הזכרים הלוחמים האדומיים (פסוקים טו-טז). הדד, שהיה באותו הזמן ילד קטן, הצליח לברוח מהטבח של יואב, ועמו ברחו אדומיים נוספים: "וַיִּבְרַח אֲדַד הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ לָבוֹא מִצְרָיִם וַהֲדַד נַעַר קָטָן" (פסוק יז).  בדרך המילוט הצטרפו אליהם אנשים ממדיין ומפארן וביחד הם ביקשו מקלט במצרים: "וַיָּקֻמוּ מִמִּדְיָן וַיָּבֹאוּ פָּארָן וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן וַיָּבֹאוּ מִצְרַיִם אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם" (פסוק יח). פרעה, משיקולים פוליטיים משלו, נתן להדד בית, אוכל וחבל ארץ: "וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת וְלֶחֶם אָמַר לוֹ וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ" (פסוק יח). הדד מצא חן בעיני פרעה, ופרעה טיפח אותו והשיא לו את גיסתו, אחות אשתו. האישה ילדה להדד בן בשם גנובת, והוא גדל בינקותו עד גמילתו, וגם לאחריה עם בני פרעה: "וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה מְאֹד וַיִּתֶּן לוֹ אִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס הַגְּבִירָה. וַתֵּלֶד לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס אֵת גְּנֻבַת בְּנוֹ וַתִּגְמְלֵהוּ תַחְפְּנֵס בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה וַיְהִי גְנֻבַת בֵּית פַּרְעֹה בְּתוֹךְ בְּנֵי פַרְעֹה" (פסוקים יט-כ). כשנודע להדד שדוד ויואב מתו הוא ביקש את רשותו של פרעה לחזור לארצו: "וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו וְכִי מֵת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא וַיֹּאמֶר הֲדַד אֶל פַּרְעֹה: שַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי" (פסוק כא).  פרעה ביקש לעכב את הדד ושאל אותו מה רע לו במצרים שהוא מבקש לחזור לאדום: "וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: כִּי מָה אַתָּה חָסֵר עִמִּי? וְהִנְּךָ מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל אַרְצֶךָ?" (פסוק כב). אולם הדד התעקש לחזור לאדום: "וַיֹּאמֶר: לֹא, כִּי שַׁלֵּחַ תְּשַׁלְּחֵנִי" (פסוק כב).

סיכום האירועים הקשורים בהדד:

א. דוד ויואב שר צבאו נלחמו באדום והרגו את כל הזכרים, אנשי המלחמה.
ב. באותם ימים היה הדד ילד קטן, וביחד עם אנשים אחרים נמלט למצרים וקיבל מקלט פוליטי אצל פרעה מלך מצרים.
ג. הדד היה מקורב למשפחת המלוכה במצרים. פרעה השיא לו את אחות אשתו. נולד להם בן בשם גנובת והוא גדל בתוך משפחת המלוכה.
ד. לכשנודע להדד שדוד מת, הוא ביקש לחזור לארצו. פרעה ניסה לשכנע אותו להישאר במצרים, אבל הדד היה נחוש לחזור למולדתו.

ממלכת אדום שכנה ממזרח לארץ ישראל, במקביל לכביש הערבה היורד לאילת, וההרים מכונים: "הרי אדום". הלאום האדומי הוא מצאצאי עשיו, בנו של יצחק ואחיו של יעקב. בין ישראל לאדום היו סכסוכים מדיניים לא מעטים.

סיפורו של הדד מראה עד כמה עמוקה הייתה שנאתו לישראל, שנאה שנשא אותה שנים ארוכות, ואפילו השפע והמעמד שזכה לו בבית פרעה לא השכיח ממנו את מוצאו, ואת רצונו לחזור לארצו ולנקום בבית דוד.

גם פרעה אינו פועל מטוב לב, או מתמימות. יש לו עניין ללבות את האש בין ישראל לאדום, כדי להחליש את ישראל. 

האויב השני – רזון בן אלידע (פסוקים כג-כה)

האויב המדיני השני היה רזון בן אלידע. רזון בן אלידע היה ממוצא ארמי. לארמים היו מספר ממלכות (ארם בית רחוב, ארם צובא, ארם דמשק). הממלכות הארמיות שכנו לצפונה של ישראל. רזון עצמו היה עבד שברח מאדוניו הדדעזר מלך ארם צובה: "וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן, אֶת רְזוֹן בֶּן-אֶלְיָדָע, אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו" (פסוק כג).  רזון אסף סביבו אנשים והוא הפך למנהיגם. גם לרזון היה חשבון דמים עם בית דוד: "וַיִּקְבֹּץ עָלָיו אֲנָשִׁים וַיְהִי שַׂר גְּדוּד בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם" (פסוק כד) ביחד עם גדודו המליך עצמו רזון למלך על ארם דמשק: "וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק" (פסוק כד). 

רזון הציק לישראל כל ימי שלמה: "וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה. וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם" (פסוק כה).

האויב השלישי – ירבעם בן נבט (פסוקים כו-כח)

האויב השלישי קם מתוך ממלכת ישראל. שמו היה ירבעם בן נבט, מהעיר צרדה שבשבט אפרים. אמו צרועה הייתה אלמנה. העובדה שאמו של ירבעם הייתה אלמנה חשובה להבין שירבעם היה מפרנס הבית, ובמקום לדאוג לאמו ומשפחתו הוא עסק מפעלי הבנייה הראוותניים של שלמה: "וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה" (פסוק כו). "עבד מלך" מתאר מעמד רם ומכובד. לירבעם, הייתה סיבה טובה למרוד בשלמה: " וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ" (פסוק כו). הרמת היד היא ביטוי ציורי (מטוני), שמלמד על מרידה.

הסיפור אינו מפרט את סיפור המרד עצמו, אבל הוא מספר מה היו הקשרים של ירבעם "עבד המלך" עם שלמה לפני המרד. ירבעם מכונה "גִּבּוֹר חָיִל",  תואר שמעיד על מעמד כלכלי, או צבאי מכובד, והוא הופקד על ידי שלמה כמנהל הפועלים מבית יוסף (הכוונה בעיקר לשבט אפרים) שבנו את מבני הענק של שלמה. העם היה מחוייב להעמיד לרשות המלך מכסות של פועלים, בכל פעם מאזור אחר ושבט אחר, כדי שיבנו את המבנים הללו. הפרויקטים שהיה ממנו עליהם: בניית הַמִּלּוֹא (ראו בפירוש), ותיקוני החומות של עיר דוד. העיסוק במפעלי הבנייה של המלך גרמה לעם התמרמרות רבה, מפני שמנעה מהם לעבוד למען משפחותיהם. הכתוב משייך לירבעם את המרידה, כי הוא היה המנהיג, אבל מאחוריו היו רבים. היכולת המנהיגותית שלו עולה מן הכתובים: א. הוא מתואר כ"גיבור חיל", ב. שלמה מבחין בו שהוא מוצלח מהאחרים ומפקיד אותו על עושי המלאכה משבט אפרים: "וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (פסוק כח). הביטוי "סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" מורכב משני מושגים: "סֵבֶל" שהוא ביטוי למס עובד, ו"בֵּית יוֹסֵף" הכוונה לבני יוסף, השבטים אפרים ומנשה. כלומר ירבעם בן שבט אפרים הופקד על מכסת העובדים מאפרים ומנשה, שהיו חייבים לעשות עבודות שירות למלך כעבודות מס.

יש חשיבות רבה לעובדה שירבעם היה בן שבט אפרים. אפרים היה שבט גדול וחזק שלא ראה בעין יפה את שלטון בית דוד. גם העובדה שהעם נדרש להקציב עתודות של פועלים למבנים העצומים של שלמה, לא התקבלו בעין יפה, מפני שאותם אנשים שגוייסו נאלצו לעזוב את בתיהם, שדותיהם ופרנסתם ולעמול למען המלך. המרירות שצברו והיכולת המנהיגותית של ירבעם בן נבט שהיה גם אדם מכובד היו קרקע נוחה להתארגנות מרד נגד שלמה.