הקרן לקידום מקצועי הסתדרות המורים הקרן לקידום מקצועי שיעורים בתנך
 
אודות   מונחון   מדריך למשתמש
 
 
 
ממלכתי
 
 
 
ממלכתי-דתי
 
 
 
 
מלכים א
 
 

מצג (פסוק א)

השמועה אודות גדולתו של שלמה שנתנה לו מאת ה', הגיעה לאזניה של מלכת שבא, והיא יצאה מארצה לירושלים לפגוש את שלמה ולחוד לו חידות: "וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהוָה; וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת" (פסוק א).

ארץ שבא שכנה בחצי הדרומי של האי ערב. שבא ידועה כמי שסחרה בסחורות יקרות ומותרות לעשירים. ארץ זו מוזכרת פעמים רבות בתנ"ך. כך לדוגמה בישעיה המנחם פרק ס, ו: "כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ".

התקשורת בתקופת התנ"ך הייתה איטית. שמועות היו מגיעות דרך שיירות של סוחרים, שליחים מיוחדים ואנשים שחיפשו מגורים, או מקלט בארץ אחרת. השימוש בסוסים הוא יחסית מאוחר, והמסע ברגל, או על חמורים נמשך ימים, שבועות ולפעמים חודשים.

המשלחת של מלכת שבא

מלכת שבא הגיעה בראש משלחת גדולה ועמוסת כל טוב. הביטוי: "בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד", מלמד על עושר גדול, אבל גם על אנשי צבא. המשלחת שלה לוותה בגמלים שנשאו את מיטב הסחורות שנחשבו מותרות באותם הימים: "וַתָּבֹא יְרוּשָׁלַיְמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד. גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה (פסוק ב).

מלכת שבא בוחנת, מתפעלת ומשבחת (פסוקים ב – י, יג)

מלכת שבא בוחנת את שלמה:
"וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ" (פסוק ב).

שלמה עונה על כל שאלותיה וחידותיה של מלכת שבא:
וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ. לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ (פסוק ג).  

החידות

מלכת שבא בוחנת את שלמה:
"וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ" (פסוק ב).

שלמה עונה על כל שאלותיה וחידותיה של מלכת שבא:
וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ. לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ (פסוק ג). 

ההתרשמות

א.  המלכה מודה שחכמת שלמה עולה על מה ששמעה אודותיו:
וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ. וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי (פסוקים ו-ז).

ב.  המלכה מברכת את עבדי שלמה שזוכים לשרתו:
אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ (פסוק ח)

ג.   המלכה מברכת את ה' שבחר לישראל מלך חכם עושה משפט וצדקה:
יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה (פסוק ט).

התגובה

 

 


 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביקורה של מלכת שבא מאדיר את דמותו של שלמה. העובדה שהמלכה באה מארץ סוחרים רחוקה לבקש קשר עם שלמה מעידה על חשיבותו של שלמה. דרך עיני המלכה והתרשמותה מקבל שלמה ציון לשבח בתחומים הבאים:

א. חכמה.
ב. נוהלי הארמון וארגון חצר המלוכה.
ג. נוהלי הפולחן בבית ה'.

נשים לב למשפט החשוב ששם המספר בפיה של המלכה (פסוק ט):

"יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם,  וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" (פסוק ט).

מלכת שבא מברכת את ה': "יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ". היא מוסיפה שהבחירה בשלמה מעידה על אהבת ה' את עמו: "אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם". כי ה' דואג שיהייה לעמו מלך שעושה משפט וצדקה: "וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה".


המתנות ההדדיות

ההתרשמות החיובית של מלכת שבא מעידה שמצאה לה בשלמה בן ברית ראוי. היא העניקה לשלמה זהב, אבנים יקרות ובשמים רבים כאות להערכה הרבה שרחשה לו. הבשמים היו המרכיב העיקרי בסחר של אנשי שבא: "וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (פסוק י).

פסוק ב מתאר את מה שהביאה עימה המלכה, ופסוק י מתאר את כמות המתנות ומשקלן, והן היו יקרות במיוחד. מאה ועשרים ככר זהב הוא שווה ערך ל 3600 ק"ג. והרבה בשמים שמעולם לא הגיעו כמותם לממלכת ישראל.

שלמה גמל למלכת שבא לא רק בתשובות על שאלותיה, אלא העניק לה מתנות נדיבות: "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ" (פסוק יג).