הקרן לקידום מקצועי הסתדרות המורים הקרן לקידום מקצועי שיעורים בתנך
 
אודות   מונחון   מדריך למשתמש
 
 
 
ממלכתי
 
 
 
ממלכתי-דתי
 
 
 
 
מלכים א
 
 

פסוקים לו-מו

האירוע שבגללו שלמה נקם בשמעי היתרחש בזמן מרד אבשלום. שמעי בן גרא גר בבחורים שבנחלת בנימין שהיה שבטו של שאול המלך. בזמן מרד אבשלום, כשדוד ברח מירושלים, יצא שמעי לקראתו וקילל אותו על שחיסל את בית שאול: "וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים (שם עירו של שמעי) וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל, וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא, יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל.  וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים אֶת דָּוִד וְאֶת כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד. וְכָל הָעָם וְכָל הַגִּבֹּרִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל. הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְהוָה כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּו וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ, כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה" (שמואל ב פרק טז ה-ח).

אותו שמעי מיהר לבקש את סליחתו של דוד כשמרד אבשלום דוכא, ודוד נשבע לו שלא ימית אותו: "וַיְמַהֵר שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי (מבנימין) אֲשֶׁר מִבַּחוּרִים וַיֵּרֶד עִם אִישׁ יְהוּדָה לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ דָּוִד… וְשִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן. וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ … כִּי יָדַע עַבְדְּךָ כִּי אֲנִי חָטָאתִי. וְהִנֵּה בָאתִי הַיּוֹם רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף  לָרֶדֶת לִקְרַאת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ….וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-שִׁמְעִי, לֹא תָמוּת וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" (שמואל ב פרק יט יז-כד).

בשל שבועתו דוד לא הרג את שמעי והפקיד את המתתו בידי שלמה.

שלמה גזר על שמעי מעין מעצר בית. לפי זאת הוא חייב לעזוב את שבטו בנימין, ואת ביתו בעירו, בחורים, ולעבור לגור בירושלים, ולא לצאת ממנה: "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה" (פסוק לו).  שלמה איים על שמעי שביום שיחצה את נחל הקדרון, שנמצא במזרח ירושלים, הוא ימות: "וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת,  דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ" (פסוק לז). 

כוונתו של שלמה הייתה לנתק את שמעי ממקורות השפעה של שבטו, כדי שלא יתסיסו מרד נגדו.

שמעי קיבל את דברי שלמה: "וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ טוֹב הַדָּבָר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ. וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלִַם יָמִים רַבִּים" (פסוק לח). אחרי שלוש שנים ברחו שנים מעבדיו של שמעי וקבלו מקלט אצל אכיש מלך גת. שמעי הלך לגת להחזיר את עבדיו: "וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר: הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת. וַיָּקָם שִׁמְעִי וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת" (פסוקים לט-מ).

כשנודע לשלמה דבר הליכתו של שמעי, הוכיח אותו על הפרת השבועה, הוכיח אותו על הרעה שעשה לדוד אביו, לבסוף ציווה על בניהו בן יהוידע לחסל אותו: "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, וַתֹּאמֶר אֵלַי טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי.  וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת שְׁבֻעַת יְהוָה וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ?.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ… וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיֵּצֵא, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת" (פסוקים מא-מו1).


מה היה חטאו של שמעי?

התחייבותו של שמעי לדוד:

א. ישיבת קבע בירושלים, ואיסור יציאה ממנה: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה". 

ב. איסור לחצות את נחל הקדרון: "וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת" (פסוקים לו-לז). כנראה שעירו של שמעי, בחורים, הייתה בכיוון זה.

מסתבר ששמעי ישב "ימים רבים בירושלים" ובהמשך נאמר שישב בה "שלוש שנים". הוא יצא ממנה כדי להחזיר את עבדיו הבורחים, ,מהעיר גת שנמצאת דרומית מזרחית לירושלים.

הליכתו של שמעי הינה הליכה תמימה בעליל, אבל שלמה השתמש בהליכה זו כתירוץ לומר ששמעי עבר על השבועה, וכך להעניש את שמעי, ולקיים את צוואת אביו.

להמתת המתנגדים מספר היבטים:

א. שלמה מקיים את צוואת אביו, ונקם באנשים שדוד לא היה יכול לנקום בהם, או שלא הספיק לנקום בהם.

ב. שלמה דיכא מתנגדים פוטנציאליים.