הקרן לקידום מקצועי הסתדרות המורים הקרן לקידום מקצועי שיעורים בתנך
 
אודות   מונחון   מדריך למשתמש
 
 
 
ממלכתי
 
 
 
ממלכתי-דתי
 
 
 
 
מלכים א
 
 

פסוקים יג-יח


אדוניהו ביקש מבת שבע לפנות לשלמה כדי לקבל את רשותו לשאת את אבישג. אבישג לא הייתה אשתו של דוד וגם לא פילגשו, אבל היא נחשבת רכושו של המלך, וככזו היא עוברת עם מותו לסמכותו של שלמה.

עימוד כמחזה:

וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה.המספר
הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ?בת שבע
שָׁלוֹם. דָּבָר לִי אֵלָיִךְאדוניהו
דַּבֵּרבת שבע
אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ, וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.  וְעַתָּה, שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ אַלתָּשִׁבִי אֶת-פָּנָי.אדוניהו
דַּבֵּר.בת שבע
אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ וְיִתֶּן לִי אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁהאדוניהו
טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְבת שבע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אדוניהו מכונה בפתיח של הסצינה: "בֶן חַגִּית", ואילו בת שבע מכונה: "אֵם שְׁלֹמֹה". הכינויים מנגידים בין שתי האמהות להדגיש את האינטרסים השונים שלהן. ובכל זאת בת שבע נעתרת לבקשת אדונייהו.

כניסתו של אדוניהו מלווה בחשדנות מצידה של בת שבא השואלת אותו אם פניו מועדות לשלום. בת שבע עונה לאדוניהו בדרך עניינית וקצרה: "דבר", וכשהיא מתרשמת שכוונתו אינה רעה היא מבטיחה לפנות בשמו אל המלך.

בפתח דבריו מדגיש אדונייה את העובדה שידועה היטב לבת שבע: "אַתְּ יָדַעַתְּ" שהמלוכה הגיעה לו גם מתוקף היותו הבכור באותה העת, וגם מפני שהעם שם מבטחו בו: "כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ". יחד עם זאת הוא מקבל את הדין ומאמין שיד ה' הייתה בדבר שאחיו הפך מלך: "וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ".  אחרי שהכריז על קבלת הדין והשלמתו עם מלכותו של שלמה, הוא ביקש מבת שבע שתפנה בשמו אל שלמה בבקשה לתת לו את אבישג לאישה: "וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ …וְיִתֶּן לִי אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".

שימו לב לשורש שו"ב. ולמבנה הבקשה של אדוניה:

דבריו של אדוניהו בנויים במבנה כיאסטי, והוא משתמש באופן מעניין בפועל שוב. מצד אחד הוא מבקש שבת שבע לא תסרב לו "אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי", ומצד שני הוא מציין שסירוב של שלמה הוא בעצם סירוב לבת שבע: "לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ" וכך הוא מציב את יוקרתה של בת שבע על הכף. השורש שו"ב הוא מילת מפתח חשובה שנפגוש בה בהמשך.

מדוע מעוניין אדוניהו באבישג?

יש אומרים כי אדוניהו חתתר תחת שלמה ובאמצעת אבישג ביקש להגיע למלוכה. הזכות על פילגשי המלך או נשותיו, מסמלת ירושת מלכותו. אפשרות זו אינה סבירה, כי אבישג לא הייתה אשת מלך, ולא פילגש המלך כי המלך לא שכב עימה, ובכלל תביעה כזו שקופה רק תעורר את זעמו של המלך, ויקשה להניח שאדוניהו היה כה טיפש.

אחרים סבורים שכוונתו הייתה תמימה כי אהב אותה. אבל, אין לכך רמז בכתוב.

אפשרות אחרת שנראית גם היא הגיונית שאדוניהו רצה לפצות עצמו על כך שהמלוכה נשללה ממנו בנישואיו עם אישה שהייתה בעלת מעמד מיוחד גם אם לא הייתה אשתו של המלך, או פילגשו.

מדוע פנה אדוניהו לבת שבע?

יש חושבים שפנה לבת שבע מפני שפחד משלמה. אחרים סבורים שחשב אותה לטיפשה ולכן הישתמש בה. קשה לקבל את הטיעון האחרון במיוחד לאור פעילותה בהמלכת שלמה.

נראה שאדוניהו העדיף שלא לפנות ישירות לשלמה ופנה לבת שבע כי ידע על מערכת היחסים הטובה בין שלמה לאמו, שהרי היא הייתה מעורבת בעלייתו לשלטון, והאמין שתוכל לשכנע את המלך. כמו כן ידוע שאמהות ונשות מלכים היו מעורבות בתככי החצר.