אודות   מונחון   מדריך למשתמש
 
 
 
ממלכתי
 
 
 
ממלכתי-דתי
 
 
 
 
מגילת רות
 
 

פתיחה של המורה:

מגילת רות מכונה: מגילת החסד. במהלך הלימוד נבין מדוע זכתה המגילה בכינוי הזה.


המורה תפתח בקריאת הפרק כולו, או בקריאת המצג לבדו.

 
מבנה הסיפור


- מצג/אקספוזיציה (פסוקים א-ו).

- גוף הסיפור, העלילה (פסוקים ז-כא).

- נעמי וכלותיה בדרך (פסוקים ז-יח).

- נעמי ורות בבית לחם (פסוקים יט-כא).

- סיום (פסוק כב).


המצג (פסוקים א-ו)

    

 

פרטו והסבירו בעמודה הריקה את המידע שמופיע בעמודה הימנית.

פירוט והסברהמידע
                                                                                             התקופה

המצב הכלכלי

הדמויות הפועלות

הייחוס השבטי

המקום

משך השהייה של המשפחה במואב

קורות המשפחה במואב



 

 

 

 

 

 


 


1. באיזו תקופה מתרחש הסיפור?

2. מה הסיבה לרעב שפקד את יהודה? המורה תיגע בבעיית הגשם והבצורות בארץ כנען תוך השוואה לבעיות המים בימינו.

3. מיהן הדמויות הפועלות?

4. מאיזה שבט ומאיזה איזור גיאוגרפי מוצאה של משפחת אלימלך?

5. נסו לשער את משמעות השמות מחלון וכליון.

6. מה אירע לבני המשפחה בתקופת שהותם במואב?

7. הסיפור אינו נותן הסבר לאסונות שפקדו את משפחת אלימלך. נסו לשער מה היו הסיבות לפורענות שפקדה את המשפחה.

8. התלמידים יתבקשו לשער מה הרגישה נעמי כשיצאה ממואב.

9. התלמידים יתבקשו לשער מה הרגישו, ומה חשבו נעמי ורות בדרך הארוכה שעשו? התלמידים ישערו: רגשות של פחד מן הלא נודע, מתח, איך תתקבלנה בבית לחם, בושה מצדה של נעמי על מצבה העלוב ועוד.

10. אקטואליה: חיבור למציאות היום יומית של התלמידים; על מה שקורה בימינו בשעת משבר כלכלי; על מקומות בהם שורר רעב בימינו; על תופעת האנשים העוזבים את הארץ בשל בעיות כלכליות. התשובות יתמקדו ברעב קשה בארצות העולם השלישי; במשפחות שיורדות מן הארץ; בבעיית ה"עובדים הזרים" שבאים לכאן כדי להיתפרנס.


 

 

המבנה התיקבולתי של המצג יוצג על הלוח, במצגת או בדפי עבודה:


בהנחיית המורה, יבחינו התלמידים במבנה התקבולתי של המצג ובסיום המהופך שלו. המצג פתח בירידת המשפחה למואב, וסיים בשיבתן לבית לחם של נעמי רות.

הסיפור פותח ברעב ומסיים ב'קציר שעורים'. נעמי יוצאת למואב עם בעל ובנים וחוזרת אלמנה ושכולה מלווה ברות כלתה.

 

 

 


עיינו במפת ארץ ישראל ועבר הירדן. ארץ מואב משתרעת ממזרח לים המלח. משפחת אלימלך יוצאת מבית לחם יהודה לארץ מואב.

א.      סמנו במפה את מסלול הליכתה של משפחת אבימלך מבית לחם יהודה לשדי מואב.
ב.      איזו מדינה בת ימינו שוכנת באיזור ששכנה בו בעבר מואב?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 עבודת חקר: מואב, מואבים והקשר שלהם עם ישראל.

שימו לב: לא כל התכנים בנושא מואב מתאימים ללמידה בכל שכבות הגיל. המורה תבחר את הפרקים הנבחרים בהתאם לרמת הכיתה.

 

נעמי וכלותיה בדרך (פסוקים ז-יח)

דיאלוג ראשון בין נעמי לכלותיה (פסוקים ח-י):

     

 

המורה מקריאה את הקטע.

  1. מה הסיבה שבגללה עזבה נעמי את מואב וחזרה לבית לחם?
  2. מה ניתן ללמוד מדבריה של נעמי על יחס הכלות למשפחה?
  3. מה ניתן ללמוד על יחסה של נעמי לכלותיה על פי הדיאלוג הראשון?
  4. איך מגיבות ערפה ורות לדבריה של נעמי? ומה ניתן להסיק על יחסן כלפיה?.


דיאלוג שני בין נעמי לכלותיה (פסוקים יא -יד)

    

 

המורה מקריאה את הקטע

  1. נעמי מביאה נימוקים שונים לשכנע את כלותיה לשוב למולדתן. מנו את מספר ניסיונות השכנוע שלה ואת תוכנם.
  2. בקטע שלפנינו חל מפנה. מהו המפנה?
  3. חז"ל דורשים את שמה של ערפה מלשון 'עורף', ומסבירים שזכתה בכינוי זה, על שום שהיפנתה עורף לחמותה. בחנו את התנהגותה של ערפה. האם אתם מקבלים את דברי חז"ל אלה, או דוחים אותם?. נמקו.


דיאלוג שלישי נעמי ורות (פסוקים טו-יח)

     

 

המורה מקריאה את הקטע.

  1. איך מנסה נעמי לשכנע את רות?
  2. איך משקפים דברי רות את דביקותה בחמותה?
  3. מה הופך את דברי רות למרגשים כל כך?
  4. עיינו בפסוק יח: "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ". מי הנושא של מילת "וַתֵּרֶא"? ומי הנושא של מילת "וַתֶּחְדַּל"?.
  5. מדוע מפסיקה נעמי לדבר אל רות?


    נעמי ורות בבית לחם (פסוקים יט-כא)

       

 

פעילות בנושא הדיאלוג שבין נעמי לנשות בית לחם (פסוקים יט-כא).
המורה מקריאה את הקטע

  1. איך מתקבלת נעמי בבית לחם?
  2. מה ניתן ללמוד על מצבה של נעמי מדברי נשות בית לחם?.
  3. מה ניתן ללמוד על נעמי מדבריה שלה?
  4. מה תפקידן של נשות בית לחם כדמויות משניות בסיפור?

הסיפור המקראי הינו רווי פערים. נסו לשער מה חשבו והרגישו נעמי ורות בדרך הארוכה שעשו? (התלמידים ישערו: רגשות של פחד מן הלא נודע, מתח, בושה מצדה של נעמי על מצבה העלוב ועוד).


סיום (פסוק כב)

המורה תקריא את הפסוק ותדבר עם התלמידים על העונה החקלאית, ועל הסיום המהופך של הפרק, שהתחיל ברעב והסתיים בקציר של תבואה.


  

 

מה לדעתכם צפוי בהמשך הסיפור לאור הסיום של פרק א?


הדמויות

  

 

התלמידים מסתדרים בקבוצות. כל קבוצה בוחרת לעסוק באחת מהדמויות: נעמי, רות, או ערפה בהתאם לשאלות המנחות.

א.      התכונות של הדמות על פי מעשיה, דבריה, עדות המספר ודמויות המשנה.

ב.      מה דעתכם על התנהגותה של הדמות?

ג.       האם הייתם נוהגים כמוה?

ד.       מהי הדמות החביבה עליכם ביותר ומדוע?


אמצעים אמנותיים 

 

 

1. סמנו בצבע את המילים המלמדות על אסון ופורענות בפרק א.

2. מה ניתן ללמוד מהסימונים האלה?


המורה תסביר את המשמעות של המילה המנחה ואת תפקידו של הפועל שו"ב כמילה מנחה בפרק.


מצאו את כל המופעים של השורש שו"ב בסיפור.


לשון נופל על לשון

 

 

המורה תסביר ותדגים על הלוח את האמצעי הלשוני של לשון נופל על לשון.

קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד (פס' כ)

לשון מרר נכפלת להדגשת המרירות של נעמי


תקבולות

 

 

המורה תדגים על הלוח תיקבולת אחת או שתיים.

ותִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ (פס' יד), תקבולת ניגודית

כִּי אֶל אֲשֶׁר        תֵּלְכִי       אֵלֵךְ

וּבַאֲשֶׁר             תָּלִינִי      אָלִין (פס' טז), תקבולת משלימה

אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה (פסוק כא), תקבולת ניגודית

 
מצאו תיקבולות בפרק.


שאלות רטוריות

 

המורה תסביר את משמעות השאלה הרטורית כאמצעי ספרותי.


מצאו שאלות רטוריות בפרק.

הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי, וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים?
הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ?
הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ?.


מדרש תמונה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

לפניכם תמונה של שאגל שהוא כינה אותה: "נעמי וכלותיה".
התבוננו בתמונה והשיבו לשאלות הבאות:
1. כמה דמויות אתם רואים?
2. באילו צבעים השתמש הצייר?
3. איך מתוארות הנשים?
4. זהו את הדמויות. מי מהן נעמי? מי ערפה ומי רות? נמקו.
5. איך הביע הצייר את היחסים הרגשיים בין נעמי לכלותיה?
6. לפי מה אנו מזהים את רות?
7. האם הציור של שאגל תואם למסר של המספר?
8. אם הייתם מציירים את הדמויות , מה הייתם אתם מבליטים בציור שלכם?

 

רעיונות וערכים


 

נושא החסד.

1. חז"ל רואים בחסד ערך עליון במגילה. איך בא לידי ביטוי הערך הזה בפרק א?

2. כל אחת מדמויות הנשים גומלת חסד. חוו דעתכם על המשפט הזה. האם אתם מסכימים עם הנאמר?

 

 יד ההשגחה

 



1. העתיקו את הפסוקים שרומזים ליד ההשגחה.

2. באלו תחומים באה לידי ביטוי יד ההשגחה בפרק?