הקרן לקידום מקצועי הסתדרות המורים הקרן לקידום מקצועי שיעורים בתנך
 
אודות   מונחון   מדריך למשתמש
 
 
 
ממלכתי
 
 
 
ממלכתי-דתי
 
 
 
 
מגילת רות
 
 

סיכום

במגילת רות יש קשר הדוק בין המילים והאמצעים האמנותיים לבין הרעיונות.

בטבלה שלהלן מופיעים מילים וביטויים שחוזרים בפרקים א-ד, והחזרה שלהן מדגישה רעיונות ותוכן של המגילה.

 

פרק דפרק גפרק בפרק א

בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ (פסוק א).


וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ (פסוק ט).


הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן (פסוק י).

בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים (פסוק כ).

יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי (פסוק ח).


אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ (פסוק יז).


וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה (פסוק  כא).

וַעֲשֵׂה-חַיִל בְּאֶפְרָתָה (פסוק יא).

כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ (פסוק יא).

אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל (פסוק א).




וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי (פסוק ח). עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין (פסוק כא); וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת (פסוק כג).

וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ (פסוק יד).


וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ (פסוק ט).

אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו (פסוק יד).



אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ (פסוק ג);


אַל
יוָּדַע כִּי בָאָה (פסוק יד).

וּלְנָעֳמִי מוֹדָע לְאִישָׁהּ (פסוק א).

הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ (פסוק ב).


בָּרוּךְ יְהֹוָה (פסוק יד).

בְּרוּכָה אַתְּ לַיהֹוָה בִּתִּי (פסוק י).

יְבָרֶכְךָ יְהוָה (פסוק ה); בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה (פסוק כ).


הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב (פסוק ג).


הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב" (פסוק ו).

בִּשְׂדֵי מוֹאָב (פסוקים א, ב, ה, כב).

אִם-תִּגְאַל גְּאָל וְאִם לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֶגְאָל (פסוק ד).

 

 

וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה (פסוק ט).

גֹאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי

לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי (פסוקים יב-יג).

מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא (פסוק כ).

 

 


הַשָּׂדֶה (פסוק ה).


אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה (פסוק ב; ג, ט, כב).


שֵׁם הַמֵּת (פסוקים ה, י).

 


אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ (פסוק יא).

 

וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ (פסוק ג); וַיָּמֻתוּ גַם שְׁנֵיהֶם (פסוק ה); בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת (פסוק יד); הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵך (פסוק יז).

לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן (פסוק ט).


מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ (פסוק א).

 

וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן (פסוקים ב, ג, ה).


זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים (פסוק ב).

וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז לְלַקֵּט עַד כְּלוֹת קְצִירהַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים (פסוק כג).

וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים (פסוק כב)

 

קשר הרעיוני בין הפרקים א-ד לפי הטבלה .

1. מנוחה כנגד פורענות.

2. הדמויות עושות חסד זו לזו: רות לנעמי (גם ערפה לפי דבריה של נעמי גמלה חסד לנעמי ולמתים), נעמי לרות, בעז לרות.

3. ההתאמה בין בעז לרות: הוא 'גיבור חיל', והיא 'אשת חיל'.

4. מתאם בין החסות שבקשה רות אצל אלהי ישראל, לבין החסות שבעז עתיד לתת לה כבעל.

5. הפעל 'ידע' מרמז על קרבתו המשפחתית של בעז למשפחת אבימלך. הוא מופיע בקשר לירידתה של רות אל הגורן בלילה: "אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ" (פרק ג, ג), ויש לו קשר לפעולת הייבום הכרוכה ב'לדעת אישה'.

6. הפועל שו"ב מתאר את הנדודים וחוסר הוודאות, לעומת השיבה לארץ והישיבה בה. 

7. הגאולה של נעמי ורות מושגת בזכות הסכמתו של בעז לגאול את השדה ואת האלמנה.

8. הסיפור פותח במוות ומסיים בהקמת שם למתים.

9. קציר השיעורים היא התקופה המאחדת את חלקי הסיפור; בה פותח החלק האופטימי של הסיפור ובה הוא מסתיים.